גן לאומי בית גוברין-מרשה

אזור: דרום, משך המסלול: כשעה , נקודת מוצא: בית גוברין, נקודת סיום: גן לאומי בית גוברין-מרשה, סוג מסלול: הליכה
מקור מידע: רשות הטבע והגנים
אזור: דרום

רשות הטבע והגנים חשפה בחלק הצפוני של הגן הלאומי אמפיתאטרון רומאי שלם, חלקים מבית המרחץ של אותם ימים ואת המבצר הצלבני המרשים. שביל עץ מוליך לקמרונות תת-קרקעיים ולחלקים מרשימים אחרים במבצר.

מוקדי העניין המרכזיים

אמפיתאטרון רומי

שרידי העיר הרומית

מבצר צלבני ומצודה

 

תצפית נוף

מראש האמפיתאטרון

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה רחבת חניה, בנתה שירותים והציבה שלטי הסבר. הרשות שימרה את האמפיתאטרון והכשירה אותו לביקור ולמופעים, והיא אחראית לחפירות הארכאולוגיות במקום ולעתיקות שנחשפו בהן.

 

איך מגיעים?

הכניסה לאתר (העיר הצפונית) קרובה מאוד לתחנת הדלק שליד קיבוץ בית גוברין (כביש 35).

 

רקע

אחרי מרד בר כוכבא (135-132 לסה"נ) הפכה בית גוברין לעיר המרכזית במחוז הרומי אדומיאה.

בשנת 200-199 זכתה העיר למעמד של פוליס ומושליה אף טבעו מטבעות משלה בציון שמה הרשמי – לוקיה ספטימיה סוורה אלוותרופוליס (עיר בני החורין) – ובקיצור אלוותרופוליס. בתקופה זו החלו לבנות בה מבנים ציבוריים מפוארים כגון האמפיתאטרון ובית המרחץ, ששרידיהם נחשפו בגן הלאומי. 

בתקופה הביזנטית הייתה בית גוברין מרכז נוצרי חשוב – מקום מושבו של בישוף ואחת מחמש הערים הגדולות בארץ ישראל. בעקבות הכיבוש הערבי במאה ה-7 נקרא המקום בית ג'יברין, שם שמהדהד בו צליל שמה העברי הקדום של העיר. העיר ירדה מגדולתה, אך המשיכה להיות מרכז מקומי חשוב. 

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ארץ ישראל וכוננו את ממלכת ירושלים. בשנת 1134 החליט המלך הצלבני פולק לבצר את הגבול הדרומי של הממלכה ובנה מבצר בבית גוברין. שנתיים אחר כך נמסר המבצר לאבירי מסדר יוחנן הקדוש (ההוספיטלרים). הם הרחיבו אותו וחיזקו אותו מאוד, ובחסותם התפתח סביבו יישוב אזרחי. 

בתקופה העות'מאנית נבנה על חורבות המבנים העתיקים הכפר בית ג'יברין.

במלחמת העצמאות כבש צה"ל את בית גוברין ובשנת 1949 עלה על הקרקע גרעין מיישב והקים את קיבוץ בית גוברין.

 

מסלול הטיול

1. האמפיתאטרון 

האמפיתאטרון נמצא סמוך לפינתה הצפונית-מערבית של העיר הרומית, במקום שבו נבנו בראשית המאה ה-3 לספירה מבני הציבור של העיר. גשרון מודרני נשען על החומה של העיר הרומית ומוליך ליציעי העץ הבנויים באמפיתאטרון. בכמה מקומות החומה השתמרה לגובה יותר מ-4 מ'. 

החפירות חשפו את האמפיתאטרון כמעט בשלמותו. זהו ממצא ארכיטקטוני וארכאולוגי יחיד מסוגו במזרח התיכון. האמפיתאטרון בבית גוברין יועד מלכתחילה לקרבות גלדיאטורים ובני אדם בחיות פרא, ויש להניח שנערכו בו גם תהלוכות, אימונים צבאיים ומופעי ראווה. מבנים רומיים אחרים ששימשו אמפיתיאטראות כגון בבית שאן, בשכם ובקיסריה היו קודם היפודרומים, כלומר מבנים שנועדו למרוצי מרכבות. 

ביציע המקורי של האמפיתאטרון היו בין 9 ל-11 שורות לכ-3,500 צופים בישיבה. הצופים נכנסו דרך ארבעה פתחי כניסה מקומרים ופנו אל מושביהם. המושבים המקוריים נעלמו כולם, ורבים מהם שימשו חומר בנייה של מבנים מאוחרים יותר. מול יציע העץ החדש נראה בחלק הדרומי של האמפיתאטרון יציע הכבוד המקורי, בשורה הראשונה מעל לזירה. היציע ממוקם כך שהשמש מאירה מאחוריו ואינה מסנוורת את יושביו. 

אפשר לרדת מהיציע ולהיכנס למסדרון השירות המקומר. יש גישה אליו מהמישור המשופע היורד לזירה, ליד הגשרון העולה ליציע. המסדרון נחפר כולו וניתן לצעוד בו סביב סביב. שימו לב לחדרון (3.8X3.2 מ') בקיר המערבי של המסדרון. החופרים זיהו שזה חדר הפולחן (sacellum) של האמפיתאטרון. גרם מדרגות תת-קרקעי ומנהרה קצרה מובילים מהחדרון אל מערך קמרונות תת-קרקעי, שממנו יצאו הגלדיאטורים ובעלי החיים לזירה. ייתכן שהמקדש הקטן נועד לשמש מקום פולחן למשתתפים בתחרויות. מהמסדרון המקומר כדאי לצאת אל הזירה ולנסות לדמיין את הקהל המשולהב צופה בקרבות גלדיאטורים. 

האמפיתאטרון מילא את ייעודו לפחות 150 שנה. בימי הביניים הוא היה בעיקר אורווה, אך נעשו בו גם שימושים תעשייתיים. בתקופה העות'מאנית האמפיתאטרון ננטש וחללו התמלא עפר ואשפה.

2. המבצר והכנסייה הצלבניים

המבצר הצלבני היה קטן בהרבה מן העיר הרומית, אך תכנונו הושפע מאוד מן המבנה שלה. מסלול הטיול יוצא מן האמפיתאטרון ועובר ליד מגדל חצי מתומן בפינה הדרומית-מערבית של חומת המבצר. כאן החומה פונה מזרחה ומגיעה לכנסייה הצלבנית. 

הכנסייה היא בזיליקה טיפוסית ובה אולם תווך ושתי סיטראות. היא נבנתה מעט אחרי השלמת המצודה הפנימית של המבצר, הצמודה לכנסייה. בבניית הכנסייה השתמשו הצלבנים בעמודים, בכותרות, במרצפות ובכל פריט ארכיטקטוני קדום שהיה יכול לשרת אותם. כמעט כל החלקים הם מהתקופה הרומית-ביזנטית. 

הסיטראה הדרומית לא השתמרה. הסיטראה הצפונית השתמרה היטב יחסית, הן משום שהייתה צמודה לקיר הדרומי של המצודה הפנימית והן משום שהפכה למסגד מאוחר יותר. גומחת התפילה הפונה למכה (מיח'ראב) ניכרת היטב בקיר הדרומי של הסיטראה. 

באפסיס של הסיטראה הצפונית נראית גומחה ובה פתח שדרכו זרמו מים. ייתכן שהמים נחשבו קדושים ושימשו לצורכי פולחן.

3. המצודה 

המצודה הצלבנית בנויה על יסודות בית המרחץ הרומי. שרידים משתי התקופות משמשים כאן בערבוביה. באתר יש שרידים גם מהתקופה הממלוכית ומהתקופה העות'מאנית. 

המצודה היא מבצר בפני עצמו, ויכולה להחזיק מעמד גם אם האויב מצליח לפרוץ את הביצורים החיצוניים. היא בנויה מחדרים המקיפים חצר פנימית. החלל הראשון שמקבל את פני המבקרים הוא חדר האוכל של המצודה. ניתן להבחין בשרידי ארבעה קמרונות הצמודים לקיר המצודה: שניים משמאל לשביל העץ, אחד במקום שנמצא הפתח ואחד מימין לשביל. על הארץ מונחים עמודי אבן שנחתכו לשניים ושימשו כשולחנות. 

שרידי בית המרחץ הרומי ניכרים בחלק המערבי של המצודה וממסלול הטיול ניתן רק להציץ בהם. זהו בית המרחץ האימפריאלי היחיד שהתגלה עד כה בישראל. הוא זכאי לתואר "אימפריאלי" משני טעמים לכל הפחות: הוא מחקה בתכניתו בתי מרחץ ברומא הבירה, וגודלו עצום: הוא השתרע על 10 דונם בערך. 

השביל ממשיך למדרגות היורדות לקמרונות תת-קרקעיים מרשימים מן התקופה הרומית. הקמרונות הם במורד מדרון היורד לנחל גוברין. הם נבנו כדי ליצור משטח מפולס למסד בית המרחץ הענקי. הקמרונות נבנו בשנת 200 לספירה בערך, בתקופתו של הקיסר סוורוס. איכות בנייתם גבוהה מאוד והם ניצבים כאן במתכונתם המקורית, ללא כל שיפוץ. 

הקמרונות התת-קרקעיים הם התחנה האחרונה במסלול. מכאן חוזרים לשער המתחם.

 

מפרט המוצר
אזור דרום
עיר קרובה קרית גת
סוג מסלול הליכה
נקודת מוצא בית גוברין
נקודת סיום גן לאומי בית גוברין-מרשה
אופי טיול ביקור באתר עתיקות
מתאים לילדים כן
אורך מסלול כמה מאות מטרים
משך המסלול כשעה
טלפון +972-8-6811020
קישור לאתר http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/betGuvrinMaresha/Pages/default.aspx
נגישות לאנשים עם מוגבלות לא
אופן מסלול מעגלי
עונה מומלצת בכל ימות השנה
מקום לפיקניקים כן
מים לשתיה יש
חניה כן
רחצה במים לא
ציוד מיוחד נעליים, כובע, מים
הוראות בטיחות אין לסטות משביל הטיול מחשש לנפילה לבורות או ממבנים רעועים. זהירות, גרם המדרגות בעלייה לראש יציע האמפיתאטרון תלול.

רשות הטבע והגנים חשפה בחלק הצפוני של הגן הלאומי אמפיתאטרון רומאי שלם, חלקים מבית המרחץ של אותם ימים ואת המבצר הצלבני המרשים. שביל עץ מוליך לקמרונות תת-קרקעיים ולחלקים מרשימים אחרים במבצר.

מוקדי העניין המרכזיים

אמפיתאטרון רומי

שרידי העיר הרומית

מבצר צלבני ומצודה

 

תצפית נוף

מראש האמפיתאטרון

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה רחבת חניה, בנתה שירותים והציבה שלטי הסבר. הרשות שימרה את האמפיתאטרון והכשירה אותו לביקור ולמופעים, והיא אחראית לחפירות הארכאולוגיות במקום ולעתיקות שנחשפו בהן.

 

איך מגיעים?

הכניסה לאתר (העיר הצפונית) קרובה מאוד לתחנת הדלק שליד קיבוץ בית גוברין (כביש 35).

 

רקע

אחרי מרד בר כוכבא (135-132 לסה"נ) הפכה בית גוברין לעיר המרכזית במחוז הרומי אדומיאה.

בשנת 200-199 זכתה העיר למעמד של פוליס ומושליה אף טבעו מטבעות משלה בציון שמה הרשמי – לוקיה ספטימיה סוורה אלוותרופוליס (עיר בני החורין) – ובקיצור אלוותרופוליס. בתקופה זו החלו לבנות בה מבנים ציבוריים מפוארים כגון האמפיתאטרון ובית המרחץ, ששרידיהם נחשפו בגן הלאומי. 

בתקופה הביזנטית הייתה בית גוברין מרכז נוצרי חשוב – מקום מושבו של בישוף ואחת מחמש הערים הגדולות בארץ ישראל. בעקבות הכיבוש הערבי במאה ה-7 נקרא המקום בית ג'יברין, שם שמהדהד בו צליל שמה העברי הקדום של העיר. העיר ירדה מגדולתה, אך המשיכה להיות מרכז מקומי חשוב. 

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ארץ ישראל וכוננו את ממלכת ירושלים. בשנת 1134 החליט המלך הצלבני פולק לבצר את הגבול הדרומי של הממלכה ובנה מבצר בבית גוברין. שנתיים אחר כך נמסר המבצר לאבירי מסדר יוחנן הקדוש (ההוספיטלרים). הם הרחיבו אותו וחיזקו אותו מאוד, ובחסותם התפתח סביבו יישוב אזרחי. 

בתקופה העות'מאנית נבנה על חורבות המבנים העתיקים הכפר בית ג'יברין.

במלחמת העצמאות כבש צה"ל את בית גוברין ובשנת 1949 עלה על הקרקע גרעין מיישב והקים את קיבוץ בית גוברין.

 

מסלול הטיול

1. האמפיתאטרון 

האמפיתאטרון נמצא סמוך לפינתה הצפונית-מערבית של העיר הרומית, במקום שבו נבנו בראשית המאה ה-3 לספירה מבני הציבור של העיר. גשרון מודרני נשען על החומה של העיר הרומית ומוליך ליציעי העץ הבנויים באמפיתאטרון. בכמה מקומות החומה השתמרה לגובה יותר מ-4 מ'. 

החפירות חשפו את האמפיתאטרון כמעט בשלמותו. זהו ממצא ארכיטקטוני וארכאולוגי יחיד מסוגו במזרח התיכון. האמפיתאטרון בבית גוברין יועד מלכתחילה לקרבות גלדיאטורים ובני אדם בחיות פרא, ויש להניח שנערכו בו גם תהלוכות, אימונים צבאיים ומופעי ראווה. מבנים רומיים אחרים ששימשו אמפיתיאטראות כגון בבית שאן, בשכם ובקיסריה היו קודם היפודרומים, כלומר מבנים שנועדו למרוצי מרכבות. 

ביציע המקורי של האמפיתאטרון היו בין 9 ל-11 שורות לכ-3,500 צופים בישיבה. הצופים נכנסו דרך ארבעה פתחי כניסה מקומרים ופנו אל מושביהם. המושבים המקוריים נעלמו כולם, ורבים מהם שימשו חומר בנייה של מבנים מאוחרים יותר. מול יציע העץ החדש נראה בחלק הדרומי של האמפיתאטרון יציע הכבוד המקורי, בשורה הראשונה מעל לזירה. היציע ממוקם כך שהשמש מאירה מאחוריו ואינה מסנוורת את יושביו. 

אפשר לרדת מהיציע ולהיכנס למסדרון השירות המקומר. יש גישה אליו מהמישור המשופע היורד לזירה, ליד הגשרון העולה ליציע. המסדרון נחפר כולו וניתן לצעוד בו סביב סביב. שימו לב לחדרון (3.8X3.2 מ') בקיר המערבי של המסדרון. החופרים זיהו שזה חדר הפולחן (sacellum) של האמפיתאטרון. גרם מדרגות תת-קרקעי ומנהרה קצרה מובילים מהחדרון אל מערך קמרונות תת-קרקעי, שממנו יצאו הגלדיאטורים ובעלי החיים לזירה. ייתכן שהמקדש הקטן נועד לשמש מקום פולחן למשתתפים בתחרויות. מהמסדרון המקומר כדאי לצאת אל הזירה ולנסות לדמיין את הקהל המשולהב צופה בקרבות גלדיאטורים. 

האמפיתאטרון מילא את ייעודו לפחות 150 שנה. בימי הביניים הוא היה בעיקר אורווה, אך נעשו בו גם שימושים תעשייתיים. בתקופה העות'מאנית האמפיתאטרון ננטש וחללו התמלא עפר ואשפה.

2. המבצר והכנסייה הצלבניים

המבצר הצלבני היה קטן בהרבה מן העיר הרומית, אך תכנונו הושפע מאוד מן המבנה שלה. מסלול הטיול יוצא מן האמפיתאטרון ועובר ליד מגדל חצי מתומן בפינה הדרומית-מערבית של חומת המבצר. כאן החומה פונה מזרחה ומגיעה לכנסייה הצלבנית. 

הכנסייה היא בזיליקה טיפוסית ובה אולם תווך ושתי סיטראות. היא נבנתה מעט אחרי השלמת המצודה הפנימית של המבצר, הצמודה לכנסייה. בבניית הכנסייה השתמשו הצלבנים בעמודים, בכותרות, במרצפות ובכל פריט ארכיטקטוני קדום שהיה יכול לשרת אותם. כמעט כל החלקים הם מהתקופה הרומית-ביזנטית. 

הסיטראה הדרומית לא השתמרה. הסיטראה הצפונית השתמרה היטב יחסית, הן משום שהייתה צמודה לקיר הדרומי של המצודה הפנימית והן משום שהפכה למסגד מאוחר יותר. גומחת התפילה הפונה למכה (מיח'ראב) ניכרת היטב בקיר הדרומי של הסיטראה. 

באפסיס של הסיטראה הצפונית נראית גומחה ובה פתח שדרכו זרמו מים. ייתכן שהמים נחשבו קדושים ושימשו לצורכי פולחן.

3. המצודה 

המצודה הצלבנית בנויה על יסודות בית המרחץ הרומי. שרידים משתי התקופות משמשים כאן בערבוביה. באתר יש שרידים גם מהתקופה הממלוכית ומהתקופה העות'מאנית. 

המצודה היא מבצר בפני עצמו, ויכולה להחזיק מעמד גם אם האויב מצליח לפרוץ את הביצורים החיצוניים. היא בנויה מחדרים המקיפים חצר פנימית. החלל הראשון שמקבל את פני המבקרים הוא חדר האוכל של המצודה. ניתן להבחין בשרידי ארבעה קמרונות הצמודים לקיר המצודה: שניים משמאל לשביל העץ, אחד במקום שנמצא הפתח ואחד מימין לשביל. על הארץ מונחים עמודי אבן שנחתכו לשניים ושימשו כשולחנות. 

שרידי בית המרחץ הרומי ניכרים בחלק המערבי של המצודה וממסלול הטיול ניתן רק להציץ בהם. זהו בית המרחץ האימפריאלי היחיד שהתגלה עד כה בישראל. הוא זכאי לתואר "אימפריאלי" משני טעמים לכל הפחות: הוא מחקה בתכניתו בתי מרחץ ברומא הבירה, וגודלו עצום: הוא השתרע על 10 דונם בערך. 

השביל ממשיך למדרגות היורדות לקמרונות תת-קרקעיים מרשימים מן התקופה הרומית. הקמרונות הם במורד מדרון היורד לנחל גוברין. הם נבנו כדי ליצור משטח מפולס למסד בית המרחץ הענקי. הקמרונות נבנו בשנת 200 לספירה בערך, בתקופתו של הקיסר סוורוס. איכות בנייתם גבוהה מאוד והם ניצבים כאן במתכונתם המקורית, ללא כל שיפוץ. 

הקמרונות התת-קרקעיים הם התחנה האחרונה במסלול. מכאן חוזרים לשער המתחם.

 

מפרט המוצר
אזור דרום
עיר קרובה קרית גת
סוג מסלול הליכה
נקודת מוצא בית גוברין
נקודת סיום גן לאומי בית גוברין-מרשה
אופי טיול ביקור באתר עתיקות
מתאים לילדים כן
אורך מסלול כמה מאות מטרים
משך המסלול כשעה
טלפון +972-8-6811020
קישור לאתר http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/betGuvrinMaresha/Pages/default.aspx
נגישות לאנשים עם מוגבלות לא
אופן מסלול מעגלי
עונה מומלצת בכל ימות השנה
מקום לפיקניקים כן
מים לשתיה יש
חניה כן
רחצה במים לא
ציוד מיוחד נעליים, כובע, מים
הוראות בטיחות אין לסטות משביל הטיול מחשש לנפילה לבורות או ממבנים רעועים. זהירות, גרם המדרגות בעלייה לראש יציע האמפיתאטרון תלול.